השילוש אומר שיש אלוהים אחד היינו עצמות אחת אשר מכילה שלוש פרסונות אשר כל אחת מהן מיוחדת ושונה מחברתה.

פרסונה א': האב.
פרסונה ב': הבן
פרסונה ג': רוח הקודש

ה"בן" מזוהה בברית החדשה כ"דבר"/מילה של האלהים.

במבחן התנ"ך התאולוגיה הזאת לא מחזיקה לא מים ולא רוח. שכן כתוב תהלים פרק לג (ו) בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ – וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: זאת אומרת ש"דבר השם" ורוח פיו זה היינו הך. בדיוק כמו שרוחו ודברו של שלמה המלך היינו הך משלי פרק א (כג) תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי, הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי – אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם:

ובכך נופלת התאולוגיה השלימה הזאת אשר נוצרה במאה הרביעית לספירה בודעת ניקאה כדי להעלות את ישו לדרגת אלוהים.

 

ישעיהו פרק מד
(ו) כֹּה אָמַר יְהֹוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהֹוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים:

מאמיני השילוש לא יאמן מביאים פסוק זה להוכיח שיש 2 ה', "יְהֹוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" ו…"גֹאֲלוֹ יְהֹוָה צְבָאוֹת" (גואל ישראל ה' צבאות)
רק מפני שה' מוזכר ב' פעמים לא מורה שיש ב' אלהים, אלא זהו מדרך הלשון כמו שכתוב בהרבה מקומות בתנ"ך.

במדבר פרק ל פסוק א
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:

מלכים א פרק ח פסוק א
אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה – אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל – אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן:

מלכים א פרק יב פסוק כא
וַיָּבֹא רְחַבְעָם יְרוּשָׁלִַם וַיַּקְהֵל אֶת כָּל בֵּית יְהוּדָה וְאֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן מֵאָה וּשְׁמֹנִים אֶלֶף בָחוּר עֹשֵׂה מִלְחָמָה לְהִלָּחֵם עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב אֶת הַמְּלוּכָה לִרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב
אמר ליה ההוא מינא [=מין כופר מאמין בשניות] לרבי ישמעאל ברבי יוסי: כתיב +בראשית י"ט+ וה' המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת ה', 'מאתו' מיבעי ליה! [=היה צריך להיות כתוב "מאתו" הנה הוכחה שיש ב' אלוהות] – אמר ליה ההוא כובס: שבקיה, אנא מהדרנא ליה [=אותו כובס ביקש לענות במקום רבי ישמעאל ברבי יוסי], כתיב +בראשית ד'+ ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך, 'נשיי' מיבעי ליה! אלא: משתעי קרא הכי, הכא נמי – משתעי קרא הכי. [=כמו שכתוב "למך" פעמיים וכך דרך הלשון, כך כתוב "ה'" פעמיים וכך דרך הלשון של התנ"ך]