מתי 4:12-17

12 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יֵשׁוּעַ כִּי הִסְגִּירוּ אֶת־יוֹחָנָן וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ הַגָּלִיל׃

13 וַיֵּצֵא מִנְּצֶרֶת וַיָּבֹא וַיֵּשֵׁב בִּכְפַר־נַחוּם אֲשֶׁר עַל־שְׁפַת הַיָּם בִּגְבוּל זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי׃

14 לְמַלֹּאת הַנֶּאֱמָר עַל־פִּי יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא (9:1-2) לֵאמֹר׃

15 אַרְצָה זְבוּלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי, דֶּרֶךְ הַיָּם, עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, גְלִיל הַגּוֹיִם׃

16 הָעָם הָהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל ישְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃

17 מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לִקְרֹא קָרוֹא וְאָמוֹר שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃

לוקס 1:78-80

7 בְּחֶסֶד אֱלֹהֵינוּ וּבְרַחֲמָיו אֲשֶׁר בָּהֶם יִפְקְדֵנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם׃
79 לְהָאִיר לְישְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְהָכִין אֶת־רַגְלֵינוּ אֶל־דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם׃
80 וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיְהִי בַמִּדְבָּרוֹת עַד־יוֹם הֵרָאֹתוֹ אֶל־יִשְׂרָאֵל׃

לוקס 1:30-33

30 וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי־מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃

31 וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃

32 וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן־עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהֹוָה אֱלֹהִים יִתֶּן־לוֹ אֶת־כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃

33 וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃

לוקס 2:11

כִּי הַיּוֹם יוּלַּד לָכֶם מוֹשִׂיעַ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן בְּעִיר דָּוִד:

 

על פי הבשורה של מתי פרק ד' ולוקס פרק א', ישו הגשים ומלא את הנבואה בישעיהו 9, ולכן כל הפרשה שם הולכת ומדברת על ישו. האומנם? על מי באמת מדבר ישעיהו פרק ט'? על ישו או על המלך חזקיהו?

 

סקירה כללית:

הנה בפתיחה לספר ישעיהו פרק א פסוק א כתוב: "חזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה". רקע כדי להבין על מה מתנבא ישעיהו ט' יש לקרוא: ישעיהו פרק ט' ופרק י' ביחד. ישעיהו פרק ל"ו עד פרק ל"ט. מלכים ב' מפרק י"ח פס' א' – עד – פרק כ' פס' כ"א. דברי הימים ב' פרק ל"ב פס' א'-לג'. ישעיהו בספרו מדבר בין השאר על נבואות שהתגשמו בחלקם בזמן המלך חזקיהו ועל יהודה וירושלים. ישעיהו ט' הוא המשכו הטבעי של פרק ז' וח' וממשיך הלאה לפרק י' י"א וי"ב. ישעיהו התנבא בפרק בו אחז היה בשנת 4 למלכותו וחזקיהו בנו היה בן 13 שנים. אחרי בדיוק 26 שנה – מלכים ב יח יג "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם". מלך אשור גמר להגלות את עשרת השבטים ועכשיו הוא בא וכובש את כל ערי יהודה הבצורות חוץ מירושלים. הוא בא על המלך חזקיהו ועל ירושלים להלחם עליה. העם שבתוך ירושלים נמצאים בפחד חרדה בצרה ובחושך ובאפילה מפני מלך אשור והמון הצבא האדיר אשר עימו.

ישעיהו פרק ט

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ – הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד- שַׂר שָׁלוֹם:

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:

 

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

 

פירוש:
העם ההולכים בחושך – אלו המלך חזקיהו ויושבי ירושלים, "ראו אור גדול" בנפול מלך אשור וצבאו בשערי ירושלים, "יושבי בארץ צלמות" – תושבי ירושלים אשר יושבים בארץ יהודה אשר היתה כצלמות מפני חורבנות הערים אשר ביהודה ע"י מלך אשור – "אור נגה עליהם" , אור הישועה וההצלה נגה עליהם.

מקורות:
ישעיהו לז ג:
ויֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם־צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד־מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה׃

מלכים ב יט ג:
ויֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם־צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד־מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה׃

דה"ב לב ז:
חזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל־הֶהָמוֹן אֲשֶׁר־עִמּוֹ כִּי־עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ׃

ישעיהו י כד:
לכֵן כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת אַל־תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן מֵאַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא־עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם׃

 

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

 

פירוש:
למרות שהרבית הגוי – היינו אשור(אלשיך,מלבי"ם) אשר באו בהמוניהם להלחם – לא הגדלת השמחה, אתה הקב"ה לא הגדלת שמחתם כיון שנפלו פגרים מתים, אבל יושבי ירושלים "שמחו לפניך" כשמחת בקציר, "כאשר יגילו בחלקם שלל" בחלקם את שלל מלך אשור וכל השלל שאסף סנחריב במלחמותיו על דמשק שומרון מצרים וכוש.

 

מקורות:
דה"ב לב ז:
חזְקוּ וְאִמְצוּ אַל־תִּירְאוּ וְאַל־תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל־הֶהָמוֹן אֲשֶׁר־עִמּוֹ כִּי־עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ׃

 

נחום פרק א, יב
כֹּה אָמַר ה' אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר, וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד:

 

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ – הַחִתֹּתָכְּיוֹם מִדְיָן:

 

פירוש:
אתה הקב"ה החיתות את עול הסבל, מטה השכם, ואת שבט הנוגש – של מלך אשור מירושלים תוך יום אחד -כאשר החיתות את מדין וצבאו בידי גדעון במהלך יום אחד בלבד.

מקורות:
ישעיהו י כו:
ועוֹרֵר עָלָיו (=על מלך אשור) ה' צְבָאוֹת שׁוֹט כְּמַכַּת מִדְיָן בְּצוּר עוֹרֵב וּמַטֵּהוּ עַל־הַיָּם וּנְשָׂאוֹ בְּדֶרֶךְ
מִצְרָיִם׃

ישעיהו י כז:
והָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי־שָׁמֶן׃

ישעיהו פרק יד כה:
לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר:

נחום פרק א, יג
וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ, וּמוֹסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק:

 

השוואה בין נצחון גדעון וישראל על מדין וצבאו  – לבין נצחון חזקיהו וירושלים על מלך אשור וצבאו: צבא מדין נוצחו תוך יום אחד – צבא מלך אשור נוצח תוך יום אחד. גדעון ואשר איתו היו מעטים מול רבים – חזקיהו וסיעתו היו מעטים מול רבים.

 

שופטים ז יב:
וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל־בְּנֵי־קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל־שְׂפַת הַיָּם לָרֹב׃

שופטים ח י:
וזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנּוֹתָרִים מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי־קֶדֶם וְהַנֹּפְלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב׃

מלכים ב' יט לה:
ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׃

שופטים ז ט:
ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ׃

ישעיהו י יז
וְהָיָה אוֹר־יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד׃

ישעיהו פרק יז יד
לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָהבְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ, זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ:

 

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

 

פירוש:
כי כל מלחמה רגילה כגון מלחמת מדין סואנת ברעש בקול ענות גבורה ושמלה ושיריון מגולל בדמים מדם הנפצעים והמוכים, אבל "והיתה לשרפת מאכולת אש" המות של צבא מלך אשור לא תהיה ע"י שפיכת דם אלא ע"י מאכולת אש שמלאך ה' – עושה משרתיו אש לוהט – בחרבו השלופה – חרב לא איש אלא חרב מלאך – יאכל שיתו ושמירו של צבא אשור ויכלה מנפש עד בשר וישרוף ויהיו פגרים מתים.

 

מקורות:
מלכים ב' יט לה:
ויְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים׃

ישעיהו פרק לא
(ח) וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ, וְנָס לוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ:
(ט) וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר, וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו, נְאֻם ה', אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן, וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם:

הושע פרק א ז:
וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם וְהוֹשַׁעְתִּים בַּה' אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים:

ישעיהו י טז-יח:
טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ׃
יז וְהָיָה אוֹר־יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד׃
יח וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד־בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס׃

ישעיהו פרק ל
(כז) הִנֵּה שֵׁם יְהֹוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת:
(ל) וְהִשְׁמִיעַ יְהֹוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד:
(לא) כִּי מִקּוֹל יְהֹוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה:
(לג) כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב, מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת יְהֹוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ:

 

ישעיהו פרק כט
(ה) וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמוֹן עָרִיצִים וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם:
(ו) מֵעִם יְהֹוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה:
(ז) וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ:

 

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד – שַׂר שָׁלוֹם:

 

פירוש א':
"כי ילד יולד לנו" בעבר, והוא עימנו הלוא הוא חזקיהו שהיה בן 13 שנה (לפי סדר עולם ורש"י) וגם בגיל כזה נקרא יֶלֶד , כשם שיוסף נקרא "ילד" והיה בן 17 שנה (בראשית מב כב), וכן ישמעאל נקרא "ילד" והיה בן 13 שנה (שם כא יד). "בן ניתן לנו" בעבר, "ותהי" בעתיד שימלוך "המשרה על שכמו", "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ" – הקב"ה שהוא "פלא יועץ" , "אל גבור" , "אבי עד" – קרא לחזקיהו בשם "שר שלום".

 

פירוש ב':
"וַיִּקְרָא שְׁמוֹ" – הקב"ה קרא שמותיו של חזקיהו: "פלא יועץ" , "אל גבור" , "אבי עד" , "שר שלום". וכל אלו שמותיו של חזקיהו.

 

פירוש ג':
"וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ" – הקב"ה שהוא "פלא יועץ" , "אל גבור" , "אבי עד" , "שר שלום" – קרא שמו של חזקיהו, היינו פרסם את שמו של חזקיהו על ידי האותות והמופתים של המלחמה ושל צל המעלות אשר שבו אחורנית, והקימה מהחולי והארכת ימיו.

 

מקורות לפירוש א':
הקב"ה הוא "פלא יועץ": כי עצתו נתקיימה להציל את ירושלים ולא עצת סנחריב להחריב ירושלים.

 

ישעיהו פרק יד
(כד) נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם:
(כה) לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר:
(כו) זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם:
(כז) כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה:

 

הקב"ה הוא "אל גבור": כי בגבורתו ובידו החזקה והנטויה שבר את אשור וכל חילו.

 

ישעיהו פרק י
(כ) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא־יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית־יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל־מַכֵּהוּ וְנִשְׁעַן עַל־יְהוָה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת׃ (כא) שְׁאָר יָשׁוּב שְׁאָר יַעֲקֹב אֶל־אֵל גִּבּוֹר׃

 

הקב"ה הוא "אבי עד": אבי הזמן, שהרי הצל של השמש שב אחרונית עשר מעלות, וגם ה' האריך שנותיו של חזקיהו.

 

ישעיהו לח ח:
הנְנִי מֵשִׁיב אֶת־צֵל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרְדָה בְמַעֲלוֹת אָחָז בַּשֶּׁמֶשׁ אֲחֹרַנִּית עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, וַתָּשָׁב הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בַּמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר יָרָדָה׃

 

ישעיהו לח ה:
הלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ, שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ, רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ, הִנְנִי יוֹסִף עַל־יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃

 

חזקיהו הוא "שר שלום": הוא "שר" כי "המשרה על שכמו" וכי בימיו ועד סוף ימיו היה "שלום" ושקט ממלחמות שהרי מלכות אשור נפלה וסרו האויבים אחור ומקדם.

 

מלכים ב' כ יט:
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי׃

 

ועוד חזקיהו הוא "שר שלום" במילים אחרות "מלך שלום" , מלך העיר "שָׁלֵם" שהיא ירושלים כמ"ש "ומלכיצדק מלך שלם" (בראשית יא יח). כי כיון שאשור וסנחריב יפלו – חזקיהו יהיה וישאר מלך שלם – שר שלום.

לא ניתן לערער על פירוש זה, בגלל מבנהו התחבירי בגלל שמצאנו מבנה כזה, אם מהבחינה ששם הקורא נמצא לאחר הפועל "ויקרא" כמו שכתוב בבראשית פרק לא מז "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא".  שם הקורא "לבן" נמצא אחרי הפועל "ויקרא". ככה גם אצלנו שם/תארי הקורא נמצא אחרי הפועל "ויקרא". לגבי השימוש בתארים ולא בשם ה', מצאנו כבר מבנה דומה בישעיהו פרק נז טו "כִּי כֹה אָמַר: רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן-עַד, וְקָדוֹשׁ-שְׁמוֹ: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן." במילים אחרות "כֹה אָמַר" – מי אמר? "רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן-עַד, וְקָדוֹשׁ-שְׁמוֹ" -תארי ה', מה ה' אמר? "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן". על פי המבנה הזה: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ" – מי קרא שמו? "פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד" מה שם קרא לו? "שַׂר שָׁלוֹם". שימו לב שכתוב "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ" – לא "שמותיו", היינו שרק "שר שלום" הוא השם והתואר שנקרא חזקיהו.

אנו רואים גם שיש הדגשה יתרה בכל הפסוקים כאן על התואר "שר שלום". ולא על התארים האחרים. שהרי כתוב בפס' ה' "וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמו", "שַׂר שָׁלוֹם" ובפס' ו' "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ". הכל שורש "שר". ולשלום אין קץ.

מקורות לפירוש ב':

חזקיהו הוא "פלא יועץ":

דברי הימים ב פרק לב
(ב) וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלִָם:
(ג) וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ:

חזקיהו הוא "אל גבור": המילה "אל" בתנ"ך הכונה גם חוזק גדולה עוצמה גבורה, לאו דוקא אלוהות.

יחזקאל פרק לב
יְדַבְּרוּ לוֹ אֵלֵי גִבּוֹרִים מִתּוֹךְ שְׁאוֹל אֶת עֹזְרָיו יָרְדוּ שָׁכְבוּ הָעֲרֵלִים חַלְלֵי חָרֶב:

תהלים פרק לו ז
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה':

איוב פרק מא יז (מדבר על הלויתן)
מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים, מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּאוּ:

תהלים פרק כט א
מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז:

 

השם חזקיהו – הוא למעשה "חזק"-"יה", שהוא כמו "גבר"-"אל" – אל גבור. או גבריאל. גם "יחזקאל" על אותו עקרון.
עמוס פרק ב יד
וְאָבַד מָנוֹס מִקָּל, וְחָזָק לֹא יְאַמֵּץ כֹּחוֹ, וְגִבּוֹר לֹא יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ:

 

 

חזקיהו הוא "אבי עד": כיון שהוא המלך הוא "אבי" ובעל ואדון על ה"עד" שזה מילה נרדפת ל"שלל" מהמלחמה.

 

פסוקים המעידים ש"עד" זה "שלל":

בראשית פרק מט פסוק כז :
בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל:

 

ישעיהו פרק לג פסוק כג:
נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ, בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם, בַּל פָּרְשׂוּ נֵס, אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל, מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז:

 

פסוק המראה שאבי ובעל "שלל" המלחמה הוא המלך של המנצחים:

ישעיהו ח ד:
כּי בְּטֶרֶם יֵדַע הַנַּעַר קְרֹא אָבִי וְאִמִּי יִשָּׂא אֶת־חֵיל דַּמֶּשֶׂק וְאֵת שְׁלַל שֹׁמְרוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃

יחזקאל כט יט:
לכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי נֹתֵן לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְנָשָׂא הֲמֹנָהּ וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ וּבָזַז בִּזָּהּ וְהָיְתָה שָׂכָר לְחֵילוֹ׃

 

חזקיהו הוא "שר שלום": כפי שמופיע לעיל במקורות לפירוש הראשון.

 

מקורות לפירוש ג':

"ויקרא שמו". היינו שיהיה מפורסם ונודע ברבים.

דברי הימים ב פרק לב כג
וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַיהֹוָה לִירוּשָׁלִַם וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי כֵן: ס

רות פרק ד יד:
וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים אֶל נָעֳמִי בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל.

 

שמואל ב ח יג
וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף:

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:

 

פירוש:
למי הקב"ה קרא "שר שלום" – לחזקיהו שתהיה המשרה והשלטון והמלכות אצלו מרובה, ולשלום אין קץ – על כסא דוד ועל ממלכתו, להכין את המלכות ולסעד את מלכות – במשפט ובצדקה, מעתה ועד סוף ימיו – עולמו של חזקיהו, קנאת ה' צבאות תעשה זאת.

מקורות:
"ולשלום אין קץ" , "להכין אותה" , "כסא דוד" , "במשפט ובצדקה":

 

ישעיהו פרק טז ה
וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד, שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק:

 

מלכים ב' כ יט:
וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ אֶל־יְשַׁעְיָהוּ טוֹב דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא אִם־שָׁלוֹם וֶאֱמֶת יִהְיֶה בְיָמָי׃

 

"אין קץ" – אין הכוונה שזה "אין סוף", אלא הנביא דיבר בלשון גוזמא כפי שכבר מצינו:

ישעיהו פרק ב ז
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:

נחום פרק ב, י
בֹּזּוּ כֶסֶף בֹּזּוּ זָהָב, וְאֵין קֵצֶה לַתְּכוּנָה כָּבֹד מִכֹּל כְּלִי חֶמְדָּה:

נחום פרק ג, ג
פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר, וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם:

 

קהלת פרק יב יב
וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר:

 

"מעתה ועד עולם" – אין הכוונה עד עולם לסוף כל הדורות או לנצח נצחים, כי כבר מצינו "עד עולם" עד סוף ימיו.

שמואל א פרק א כב
וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת פְּנֵי ה' וְיָשַׁב שָׁם עַד עוֹלָם:

שמואל א פרק א יא
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי, וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לַה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ:

 

תהלים פרק קטו
(יז) לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:
(יח) וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ:

 

ישעיהו פרק לב
(יז) וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה – שָׁלוֹם, וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה – הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם:
(יח) וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם, וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת:

 

"קנאת ה' צבאות"

 

ישעיהו לז לב-לג
כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃ לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבוֹא אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא־יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא־יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא־יִשְׁפֹּךְ עֳלֶיהָ סֹלְלָה׃

 

מלכים ב' 19 31:
31 כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת׃
32 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהוָה אֶל־מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹא אֶל־הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא־יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא־יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא־יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה׃

 

עד כאן.

 

אחרי כל זאת אמרתי להביא גם את דרך הדרש שפרשה זו היא על המשיח ועל גוג והמונו שיבואו להלחם על ירושלים, כפי הפירוש/תרגום של יונתן בן עוזיאל עה"פ "שר שלום" – "מְשִׁיחָא דִשׁלָמָא יִסגֵי עְלַנָא בְיוֹמוֹהִי." ובמדרש "חופת אליהו" שהובא ב"אוצר מדרשים": "שמונה שמות יש למשיח: ינון, צמח, משיח, פלא, יועץ, אל גבור, אבי עד, שר שלום." וכפי מאמר חז"ל סנהדרין דף צד עמוד א: "ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו – משיח, וסנחריב- גוג ומגוג". מפני שהמלחמה בין חזקיהו לסנחריב – והמשיח וגוג – יהיו דומות בעינינם.

 

ישעיהו פרק ט
(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

 

פירוש:
העם – אלו יושבי ירושלים בימי המשיח , ההולכים בחשך הצרה והצוקה שיבוא עליהם גוג ומגוג וחילותיו כמ"ש בירמיהו פרק ל ז "ה֗וֹי כִּ֥י גָד֛וֹל הַיּ֥וֹם הַה֖וּא מֵאַ֣יִן כָּמֹ֑הוּ וְעֵֽת־צָרָ֥ה הִיא֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וּמִמֶּ֖נָּה יִוָּשֵֽׁעַ".

 

ירמיהו כג ד  "וְלֹא יִירְאוּ עוֹד וְלֹא יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם ה'".

ירמיהו ל י "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד."

 

ישעיהו יב (ב) הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה' וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:

ישעיהו מט (ט) לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם:

 

ישעיהו פרק ס
(א) קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְקֹוָק עָלַיִךְ זָרָח:
(ג) וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ:

 

מיכה פרק ז ח אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי:

 

צפניה פרק ג'
(טו) הֵסִיר יְהוָה מִשְׁפָּטַיִךְ פִּנָּה אֹיְבֵךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְהוָה בְּקִרְבֵּךְ לֹא־תִירְאִי רָע עוֹד׃
(טז) בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָמֵר לִירוּשָׁלִַם אַל־תִּירָאִי צִיּוֹן אַל־יִרְפּוּ יָדָיִךְ׃

 

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא [לו] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

 

פירוש:
הרביתי הגוי – הרביתי את ישראל שנקראים "גוי אחד בארץ" , הושע ב א "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וגו'…".

 

יחזקאל לז כו "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם:

 

ירמיהו ג (טז) "וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה'…."

 

ירמיהו כג (ג) וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ:

 

ירמיהו ל (יט) וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ:

 

"בחלקם שלל"

 

זכריה פרק יד (א) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה' וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ:

 

יחזקאל לט י "…וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם נְאֻם אֲדֹנָי ה'"

 

ירמיהו ל (טז) "לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז."

 

צפניה פרק ג (ח) לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם ה' לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ:

 

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ – הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

 

פירוש:

יחזקאל לד כז "וְהָיוּ עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בְּשִׁבְרִי אֶת מֹטוֹת עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעֹבְדִים בָּהֶם:"

 

ירמיהו ל ח  "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים".

 

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

 

יחזקאל לח (יט) וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל:

 

יחזקאל לח (כב) "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ:"

 

יחזקאל לט (ו) וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּמָגוֹג וּבְיֹשְׁבֵי הָאִיִּים לָבֶטַח וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה':

 

עובדיה א (יח) וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי ה' דִּבֵּר:

 

זכריה יב (ו) בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה- כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאול אֶת כָּל הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם:

 

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד, שַׂר שָׁלוֹם:

 

פירוש:

 

ישעיהו פרק יא

 

(א) וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי, וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה:

 

(ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה':

 

"רוח עצה" – מקביל ל"פלא יועץ".

 

"וגבורה" – מקביל ל"אל גבור".

 

"אבי עד" – שהמשיח יהיה אבי השלל של המון גוג , ויחלק את השלל בירושלים "וחלק שללך בקרבך".

 

"שר שלום" – כי שלום ואמת יהיה ימיו. הושע ב כ "וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח"

 

יחזקאל לד כה "וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים:"

 

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת:

 

פירוש:

 

"על כסא דוד…במשפט ובצדקה" – ירמיהו כג (ה) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:

 

ירמיהו לג (טו) בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא אַצְמִיחַ לְדָוִד צֶמַח צְדָקָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:

 

ישעיהו ב (ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים…"

 

ישעיהו י (ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ, וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע:

 

"להכין אותה…מעתה ועד עולם"

 

יחזקאל פרק לז כה "וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם"

 

ירמיהו לג (יז) כִּי כֹה אָמַר ה' לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל:

 

"קנאת ה' צבקות" –  יחזקאל לו ו "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם נְשָׂאתֶם:"

 

יחזקאל לח (יט) "וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי…"

 

יחזקאל לט (כה) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' עַתָּה אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי."

 

ירמיהו ל (כד) לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף ה' עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ:

 

 

 

אחר כל זאת לא נשאר אלא להוכיח למה הפרשה הזאת לא יכולה להתפרש על ישו הנוצרי:

 

ישעיהו פרק ט

(א) הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת, אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם:

 

ביטול: עם ישראל שהלך בחושך תחת שעבוד והעול של הרומאים – לא ראה אור. בית המקדש נחרב עם ישראל נפוץ בארבע כנפות הארץ, ישו לא מלך עליהם והצל לא הציל את עמו ולא קבץ אותו לארצו, אז איזה אור בדיוק ראו? איזה אור נגה עליהם? עם ישראל ממשיך לשבת בארץ צלמות תחת הקיסרות הרומאית. ישו נכשל להביא את "מלכות השמים".

 

(ב) הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא [לו] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל:

 

ביטול: עם ישראל הלך והתדלדל בצוק העיתים תחת הגזרות האכזריות של מלכות רומא הרשעה, ולא התרבה. השמחה לא גדלה אלא התמעטה הלוך ומעט, במקום שישראל יחלק את שלל האומות – ההיפך רומא בחורבן הבית לקחו את כל שלל ירושלים וניצלה ואכלו עד תום כל קניני היהודים.

 

(ג) כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ, וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ – הַחִתֹּתָ, כְּיוֹם מִדְיָן:

 

ביטול: ישו לא חיתת את עול הסבל של היהודים בני דורו, מטה השכם ושבט הנוגש בהם נשאר על כנו עוד מאות בשנים אחרי המאורעות. מה הכונה "כיום מדין" בהקשר של ישו? זה לא ברור.

 

(ד) כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ:

 

ביטול: מה ענין הפסוק לישו? איזו מלחמה היתה בימיו שבו השמלות היו לשרפה ולמאכולת אש?

 

(ה) כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד, שַׂר שָׁלוֹם:

 

ביטול: לישו לא היתה שום משרה ושלטון ארצי כלל. איך יכול הוא להקרא "שר שלום" , גם שר לא היה וגם לא שר של שלום כי לא היתה בימיו שלום לישראל אלא בצוק העתים תחת שעבוד רומי. ולא התקיימו הנבואות עליו של שלום בישראל ובין האומות ושלום עולמי.

 

(ו) לםרבה הַמִּשְׂרָה, וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, קִנְאַת יְקֹוָק צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת.

 

ביטול: שוב, ישו לא היה מלך ולא היה לו שום סוג של משרה שרות ושלטון כלל בחייו, לא היה שלום אין קץ ולא ישב על כסא דוד למלך, לא היה שופט שנוכל לומר עליו "ושפט בצדק" במשפט ובצדקה. וכן אי אפשר לומר "מעתה ועד עולם". כי "מעתה" היה מזמן ישעיהו, והרי ישו נולד רק כ-800 שנים אחרי כן למנינם. ומה הוא "קנאת ה' צבאות תעשה זאת". אם הוא אלוהות שוה לאב בשילוש, למה הוא לא יכול לעשות זאת.