מיהו עבדי בישעיהו נ"ג

אוג 7, 2018 | מדרשי חז"ל

הנה הנוצרים טוענים שרש"י הוא הראשון אשר "המציא" במאה ה-11 שה"עבד" של ישעיהו נ"ג הוא ישראל, וכי חז"ל ודעת היהדות הקדומה לכל אורך ההיסטוריה מהמאה ה-1 עד ה-11 היא שה"עבד" הוא המשיח ולא ישראל. לכן באתי להראות שרש"י לא המציא שום דבר, רש"י בעצמו כותב בפירושו שה"עבד" הם הצדיקים שבישראל וכן חלק מרבותינו חז"ל בתלמוד ובמדרשים אומרים כך. זה נכון שיש מרבותינו שדרשו חלק מהפסוקים בישעיהו נ"ג על המשיח, אבל צריך לדעת ולהפנים שיש בחז"ל שדרשו פסוקים מסויימים בישעיהו נ"ג גם על משה רבנו, רבי עקיבא, פנחס, צדיקי ישראל. המדרש הוא איננו פשט הכתוב לפי הקונטקסט, ולכן רבו המדרשים החלוקים בענין. לא רק בדרש, גם מפרשי הפשט חלוקים בדעתם מי הוא העבד בישעיהו נ"ג חלקם פירשו אותו על ירמיהו (רס"ג), יאשיהו (פירוש ב' לאברבנאל) וחזקיהו.

רש"י ישעיהו פרק נב
(יג) "הנה ישכיל עבדי" כן דרך הנביא הזה מזכיר כל ישראל כאיש אחד "אל תירא עבדי יעקב" (ישעיהו מד ב), ואף כאן "הנה ישכיל עבדי" בבית יעקב, אמר "ישכיל" לשון הצלחה הוא כמו "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל" (שמואל א יח): "הנה" – באחרית הימים, "ישכיל" יצליח, "עבדי" – יעקב, צדיקים שבו:

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד א (מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5)
אמר רבא ואיתימא רב חסדא: אם רואה אדם שיסורין באין עליו – יפשפש במעשיו, שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'; פשפש ולא מצא – יתלה בבטול תורה, שנאמר: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ואם תלה ולא מצא – בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר: כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא: כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו – מדכאו ביסורין, שנאמר: וה' חפץ דכאו החלי; יכול אפילו לא קבלם מאהבה – תלמוד לומר אם תשים אשם נפשו, מה אשם לדעת – אף יסורין לדעת. ואם קבלם מה שכרו – יראה זרע יאריך ימים; ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו, שנאמר: וחפץ ה' בידו יצלח.

מכאן שהעבד בישעיהו נג הם צדיקים רבים ולא דוקא יחיד. ככתוב "כל [מי] שהקב"ה…"

אליהו רבה (תנא דבי אליהו) (איש שלום) פרשה ז ד"ה זאת תורת העולה (מה שרב ענן שמע מאליהו הנביא מתוארך מאה 3-9)
[וזאת] תורת האשם, כך אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי! אני הוא שאמרתי לכם, אין חפצי אלא ברכה ומי שאין בו עבירה, חזרתי בי בדבריי, אפילו יעשה אדם מאה עבירות זו למעלה מזו ויחזור ויעשה תשובה, וישפיל את עצמו לארץ, ויראה את עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, ויראה את עצמו כאילו חייב באשם תלוי בכל יום, הריני עמו ברחמים ומקבלו בתשובה, ונותן לו בנים זכרים של קומה, ובנים עושי תורה ומקיימי מצוות, ויטמנו דברי תורתי בפיו, שנאמר וה' חפץ דכאו החלי וגו' (ישעיה נ"ג י'), כך אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל, אל תשימוני כחולה זה שאינו לא מן החיים ולא מן המתים, אלא ישפיל אדם עצמו ויתחיל ויאמר, אם תשים אשם נפשו, כמה שיאמר, יביא פלוני אשם על נפשו, בוודאי יראה זרע יאריך ימים. דבר אחר: יראה זרע, בעולם הזה, ויאריך ימים, לעולם הבא.

אליהו רבה (תנא דבי אליהו) (איש שלום) פרשה יד ד"ה יודע היה אהרן (מה שרב ענן שמע מאליהו הנביא מתוארך מאה 3-9)
אלא כל המלמד תורה ברבים לישראל לשם שמים, ואינו נושא פנים לעשיר ולעני, אלא מקרא שהוא מקראן כאחת, ומשנה שהוא משנן כאחת, מתוך כך הקדוש ברוך הוא מרחם עליו ונותן בו רוח חכמה ובינה ודיעה והשכל, ונותן חלקו עם שלשה צדיקים אברהם יצחק ויעקב, ועליו הכתוב אומר, מעמל נפשו יראה ישבע וגו' (ישעיה נ"ג י"א).

"כל המלמד…" הינו רבים ולא אדם יחיד.

אליהו רבה (תנא דבי אליהו) (איש שלום) פרשה כה ד"ה עניים מרודים (מה שרב ענן שמע מאליהו הנביא מתוארך מאה 3-9)
בזמן שאדם אוכל משלו – לבו מתיישב עליו, משל אחרים – לבו מתמרמר עליו, ואפילו אכל אדם משל בנו ומשל בתו – לבו מתמרמר עליו, ואין צריך לומר משל אחרים. אשרי אדם שיש לו מזונות הרבה בתוך ביתו ובאין עבדיו ובני ביתו ונהנין עימו על שולחנו, עליו הוא אומר "יגיע כפיך כי תאכל" (תהלים קכ"ח ב'), נעשה כאהרן כהן גדול שנתכוון ומרבה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, נעשה כדוד מלך ישראל שנתכוון ומרבה צדקה בין ישראל לאביהן שבשמים, נעשה כרבן יוחנן בן זכאי שנתכוון ומשמח פני תלמידיו בהלכה, עליו הוא אומר, מעמל נפשו יראה ישבע (ישעיה נ"ג י"א), מיכן אמרו, תלמידי חכמים שבדור – סובלן עונות הדור שבתוכו בינן לבין עצמן, ואין כל ביריה מכיר בהן, עליהן הוא אומר, ועונותיהם הוא סבול (שם /ישעיהו נ"ג/), מעשרה שעשו כאותו מעשה אין צריך לומר כל הקהל כולו (שנ') [נאמר], כל כלי יוצר עליך לא יצלח (שם /ישעיהו/ נ"ד י"ז).

"תלמידי חכמים" – רבים ולא יחיד. ושוב צדיקים…

במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה יג סימן ב (המאה ה-12)
"אכלתי יערי עם דבשי" – לפי שהערו ישראל נפשם למיתה בגלות כמה דתימא (ישעיה נג) תחת אשר הערה למות נפשו והיו עוסקים בתורה המתוקה מדבש לפיכך עתיד הקדוש ברוך הוא להשקותם יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ולהרחיצם בנחלי חלב.

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת וירא פרק יט סימן לה (חיבר אותו רבי מנחם בן שלמה מאה ה-12)
וכל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין, שנא' וה' חפץ דכאו החלי (ישעי' נג י), ואם קבל עליו מאהבה, יראה זרע יאריך ימים, וכל יסורין שאין בהן ביטול תפלה, הן יסורין של אהבה, שנא' ברוך ה' אשר לא הסיר (חסדו ותפלתו) [תפלתי וחסדו] מאתי (תהלים סו כ), ואמר ריש לקיש נאמר ברית במלח, ונאמר ברית ביסורין, דכתיב והבאתי אתכם במסורת הברית (יחזקאל כ לז), מה מלח ממתקת בשר הקרבנות, אף יסורין ממרקין כל גופו של אדם, לכך צריכין כל בני ברית לבקר חולי עמם, ולהזדקק להם, ולהמציא עצמם לחולים, כדי לסעדם ולסייעם בין בגופן בין בממונם בין בתפלתן:

"וכל…" היינו רבים ולא יחידים…