בראשית פרק א, כו-כח

(כו) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה, וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם:
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּבִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:

בראשית פרק ה, א-ג

(א) זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ: (ב) זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם: ס (ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת:

הכוונה ששת היה דומה לאדם הראשון במאפיין שגם הוא נולד בדמותו כצלמו להיות מושל ורודה שהרי שמו "שת" ושת לשון ממשלה כמו בתהלים ח (ז) "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו." ועוד שהרי שרק מזרע שת נולד נח ושאר הזרע של קין ושאר הבנים והבנות שנולדו לאדם הראשון אח"כ נמחו במשפט במבול, ולכן נח מזרע שת הוא ובניו וזרעם נשארו לרדות בבריאה לכן נאמר "ויולד בדמותו כצלמו" רק על שת ולא אחרים.

הנוצרים טוענים ש"נעשה" בלשון רבים מעיד על ריבוי פרסונות בראש-האלוהות.

תשובה:

1. אם כדבריהם כן הוא, אם האדם נברא בצלמו כדמותו של אלהים, בוא נסתכל על האדם האם האדם הוא 3 פרסונות עם 3 רצונות שונים? שכל פרסונה הוא נפרד מחבירו? לא! האדם הוא פרסונה אחת בגוף אחד – כך האלוהים פרסונה אחת במהות אחת.

2. אם תאמר ש"ויאמר אלוהים" הוא האב והוא אמר לחברי השילוש "נעשה אדם", אם כן קשה מה שכתוב "ויברא אלהים את האדם" , האם אלהים האב ברא את האדם? זה סותר את הבשורה של יוחנן שהכל נברא ע"י ישו הדבר.

3. למה להניח שאלוהים הוא 3 פרסונות וכאן הוא מדבר לפרסונות האחרות, הרי אין בכל התנ"ך מושג של מהות אחת ושלוש פרסונות.

4. כתוב שאלוהים ברא את האדם בצלמו ואח"כ כתוב זכר ונקבה ברא אותם, אם כן אלוהים לפי הלוגיקה של הנוצרים הוא זכר ונקבה? הוא דואלי? הוא שתי מהויות?

התשובה היהודית:

המילה "אלוהים" בתנ"ך יש 3 משמעויות. 1. אלוהים – הקב"ה 2. אלוהים – מלאכים 3. אלוהים – בני אדם שופטים. זאת אומרת שיש לקב"ה מלאכים ובני אדם מכנה משותף שהוא ממשלה. כמו שכתוב בדניאל פרק יב, א "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ" , דניאל פרק י, יג "…וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי…"

גולת הכותרת שהאדם שנוצר יהיה "אלוהים" – שופט מושל, אשר כובש ורודה בכל הבריאה. שאכן מי שמושל בארץ ובכל הברואים הוא האדם ולא יצור אחר. לכן התורה כותבת ויאמר דייקא "אלוהים" – נעשה אדם, למלאכים אשר גם הם קרואים אלוהים, כמו שכתוב בתהלים ח ו "ותחסרהו מעט מאלהים" – מתורגם בקינג גיימס "מלאכים". בצלמנו כדמותנו – כמו שאנו מושלים כל אחד לפי מדרגתו, כך האדם מושל בבריאה, "ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים" – ה' ברא את האדם בצלם של מלאכים ובצלמו. כדמות מלאכים כדמותו, בענין החוכמה והדעת ואולי גם הבחירה. לשון "וירד" הוא לשון ממשלה "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ".

תהלים פרק ח, ד-ט

(ד) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: (ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: (ו) וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ: (ז) תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו: (ח) צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי: (ט) צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים:

מלכים א כב 19-20

19 וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר־יְהוָה רָאִיתִי אֶת־יְהוָה יֹשֵׁב עַל־כִּסְאוֹ וְכָל־צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ׃

20 וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה אֶת־אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה׃

ישעיהו ו ח-ט

8 וָאֶשְׁמַע אֶת־קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת־מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ־לָנוּ, וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי׃

9 וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל־תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל־תֵּדָעוּ׃

איוב

6  וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם׃ (Job 1:6 WTT)

בראשית פרק יא, ה-ט

(ה) וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: (ו) וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: (ז) הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: (ח) וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: (ט) עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: פ

בכל מקום שבא לשון רבים כמו כאן "הבה נרדה" ה' בא במשפט עם בני האדם בוני המגדל ובגלל שיש כאן משפט צריך להיות סנגור וקטגור כמו שרואים גם בזכריה שמלאך ה' סניגור של יהושע, והשטן קטגור שבא "לעמוד על ימינו" בלשון התנך כפי שכתוב בתהלים "לעמוד על ימין" הכונה לשון סגי נהור – שמשטין עליו. תהלים פרק קט (ו) "הַפְקֵד עָלָיו רָשָׁע וְשָׂטָן יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ:".

זכריה פרק ג, א-ה

(א) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ ה' וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ: (ב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר ה' בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר ה' בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ: (ג) וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ: (ד) וַיַּעַן [=ה'] וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר: הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת: (ה) וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים, וּמַלְאַךְ ה' עֹמֵד:

דניאל פרק ד, י-כא

(י) חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִת: (יד) בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ: (כא) דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא וּגְזֵרַת עִלָּאָה הִיא דִּי מְטָת עַל מַרִי מַלְכָּא:

בחלום של דניאל , דניאל רואה שמלאך נוחת מן השמים ואומר מה יהיה עם נבוכדנצר שנמשל לאילן, המלאך אומר: בגזרת עירין נאמר, ובמאמר קדישין נגזר. ובפסוק כא כתוב שהגזרה היא גזרת אל עליון היינו הקב"ה, רואים שהקב"ה גוזר על פי בית דינו וכאילו הם גזרו כיון שהם השרים יועצים לו זה בכה וזה בכה. אז גם פה יש משפט וה' ברוב ענותנותו מתייעץ עם בית דינו. כשם שהתייעץ ונמלך עם אברהם אבינו לגבי משפט סדום בבראשית יח מפס' יז עד סוף הפרק.

The sentence is by the decree of the watchers, the decision by the word of the holy ones, (Dan 4:17 ESV)
this is the interpretation, O king: It is a decree of the Most High, which has come upon my lord the king, (Dan 4:24 ESV)