לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם, נְאֻם יְהֹוָה עֹשֶׂה זֹּאת: (עמוס ט:יב)

מעשה השליחים 15:13-20
13 וַיְכַלּוּ לְדַבֵּר, וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר: אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ אֵלָי׃
14 שִׁמְעוֹן סִפֵּר אֶת־אֲשֶׁר רָאָה הָאֱלֹהִים בַּתְּחִלָּה לָקַחַת עַם לִשְׁמוֹ מִבֵּין הַגּוֹיִם׃
15 וְלָזֹאת מַסְכִּימִים דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים כַּכָּתוּב׃
16 אַחֲרֵי־כֵן אָשׁוּב וְאָקִים אֶת־סוּכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וַהֲרִסוֹתֶיהָ אָקִים וּבְנִיתִיהָ׃
17 לְמַעַן יִדְרְשׁוּ שְׁאֵרִית אָדָם אֶת־יְהֹוָה וְכָל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאוּם־יְהֹוָה עֹשֶׂה כָל־אֵלֶּה׃
18 נוֹדָעִים לֵאלֹהִים מֵעוֹלָם כָּל־מַעֲשָׂיו׃
19 וְעַל־כֵּן אֲנִי דָן שֶׁלֹּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹהִים׃
20 רַק לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ מִטּוּמְאוֹת הָאֱלִילִים וּמִן־הַזְּנוּת וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם׃

עמוס פרק ט
(ז) הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהֹוָה הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר:
(ח) הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהֹוִה בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה:
(ט) כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ:
(י) בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה:
(יא) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם:
(יב) לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם יְהֹוָה עֹשֶׂה זֹּאת:

הנביא עמוס מתנבא על המשיח ועל חזרת מלכות בית דוד שנקראת כאן "סוכת דויד הנופלת" והיא נקראת "נופלת" בגלל שהמלכות פסקה לזמן מה מאז חורבן בית ראשון שבטלה מלכות מישראל – והיא עתידה לחזור ולקום בעת ביאת המשיח ואז מלכות המשיח תבנה ותיכונן "כימי עולם" כמו בימי דויד המלך שהיתה חזקה ומלכה על כל שבטי ישראל. ואז הנביא עמוס אומר שישראל אשר נקרא שם ה' עליהם, "…כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ…" (דברים כח:י) ובראשם המשיח – "יִירְשׁוּ אֶת שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל הַגּוֹיִם" אשר הובטח לאברהם ולזרעו, כמו שישעיהו (נד:ג) אומר "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ". ישעיהו (ס:כא) "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר".  וכן בספר במדבר (כד:יח) "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה". וכן בירמיהו (ל:ג) "כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יְהֹוָה, וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם וִירֵשׁוּהָ". ובספר עובדיה (א:יז-יט) "וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם…וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת הַר עֵשָׂו…"

במדבר פרק כד
(יז) אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת:
(יח) וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו, וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל:
(יט) וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר:

הנביא עמוס חוזר שוב על הנבואה הקדומה של בלעם בתורה על המשיח ואיך בימיו ישראל ירשו את "שְׁאֵרִית" אדום, השוה אל "שָׂרִיד",  "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה" וכן גם את "וְכָל הַגּוֹיִם" השוה אל "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת".

נוסח מגילות ים המלח (מגילות "נחל דרגה") גם כתוב כמו במסורה "את שארית אדום"
תרגום הארמי הפשיטתא (עמוס 9:12) גם כתוב כמו במסורה:
"מטול דנארתון שׁרכא דאדום וכלהון עממא דאתקרי שׁמי עליהון, אמר מריא דעבד הלין"
תרגום התנ"ך ללטינית על ידי גירונימוס גם כתוב כמו המסורה.

הנה נראה שספר מעשה השליחים עיות את הכתוב בתנ"ך במקום "יירשו" כתב "ידרשו" , ובמקום "אדום" כתב "אדם" וגם מיקם את המילה "את [השם]" לאחר "שארית אד[ו]ם" כדי להתאים את משנתו האידאולוגית והקריסטולוגית, כי לפי הטקסט העברי של המסורה וכן ממגילות ים המלח והתרגום הסורי לארמית נראה שהיה כתוב "[יירשו] את שארית אדום" זאת אומרת שעם ישראל הוא יירש את שארית אדום ואת כל הגוים, ולא ששארית אדם= האנושות וכל הגוים יידרשו את ה'. כי זה לא מה שכתוב בטקסטי המקור. אך ישנה עוד בעיה, לפי דברי "יעקב" בספר מעשה השליחים ישו היה המשיח וסוכת דויד קמה, ואם כן עכשיו האלהים אחר שהקים את סוכת דוד והמשיח מן המתים, ראה לקחת עם לשמו מבין הגוים – הם "שארית האדם" "וכל הגוים". הבעיה היא שכמה פסוקים לפני זה הנביא עמוס (פסוקים ט-י) חוזר על אחד מ"עיקרי הגאולה" שבזמן הגאולה והמשיח יהיה בירור ומשפט בין הצדיקים ובין הרשעים שבעם ישראל (עיין ישעיהו א:כה/כח;ישעיהו סה:ח-יב;ישעיהו פרק סו;יחזקאל כ:לח;זכריה יג:ח-ט;דניאל יב:י) וכל הרשעים ימותו "בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי", השוה לנבואת ישעיהו (סה:יב) "וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ"  ואם כן כיון שזה לא יתקיים "בַּיּוֹם הַהוּא" – ראיה גמורה שישו הוא לא המשיח וספר מעשה השליחים שיקר שהנביא עמוס מסכימים לדבריו וניבא על המאורעות הללו.