איכה רבה (וילנא) פרשה א

"כי רחק ממני מנחם משיב נפשי" (איכה א טז), מה שמו של מלך המשיח? ר' אבא בר כהנא אמר: ה' שמו שנאמר (ירמיה כ"ג) "וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו", דא"ר לוי: טבא למדינתא דשמה כשם מלכה ושם מלכה כשם אלוהיה, טבא למדינתא דשמה כשם מלכה דכתיב (יחזקאל מ"ח) "ושם העיר מיום ה' שמה", ושם מלכה כשם אלוהיה שנא' "וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו", ר' יהושע ב"ל: אמר צמח שמו, שנא' (זכריה ו') "הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח", ר' יודן בשם ר' איבו אמר: מנחם שמו שנא' "כי רחק ממני מנחם", א"ר חנינא ולא פליגי חושבנא דדין כחושבנא דדין, הוא מנחם הוא צמח, והדא מסייע להדא דר' יודן בשם ר' איבו, עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי, געת חדא תורתיה עבר עלוי חד ערבי א"ל מה את? א"ל יהודאי אנא, א"ל שרי תורך ושרי פדנך, א"ל למה? א"ל דבית מקדשון דיהודאי חרב, א"ל מנא ידעת? א"ל ידעית מן געייתא דתורך, עד דהוה עסיק עמיה געת זימנא אחריתי, אמר לו אסר תורך אסר פדנך דאתייליד פריקהון דיהודאי, אמר ליה ומה שמיה? אמר לו מנחם שמיה, ואבוי מה שמיה? אמר ליה חזקיה, אמר ליה והיכן שריין? אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה, זבין ההוא גברא תורוי זבין פדניה והוה מזבין לבידין דינוקין, עלל לקרתא ונפק לקרתא עלל למדינה ונפק למדינה, עד דמטא לתמן אתיין כל כפריא למיזבן מיניה וההיא איתתא אימיה דההוא ינוקא לא זבנת מיניה, אמר לה למה לית את זבנת לבידין דינוקין? אמרה ליה דחשייה קשיי לינוקי, אמר לה למה? אמרה ליה דעל ריגלוי חרב בית מקדשא, אמר לה רחיצין אנן במריה עלמא דעל ריגלוי חרב ועל ריגלוי מיתבני, אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דינוקיך ולבתר יומין אנא אתי לביתך ונסב פריעיך, נסבה אזלה, לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההוא ינוקא מאי קא עביד, אתא לגבה א"ל: ההוא ינוקא מאי קא עביד? אמרה ליה לא אמרית לך דחשיה קשיי אפילו על רגליה נחשיה, דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין טענוניה ואזלין להון, אמר לה ולא כך אמרית לך דעל ריגלוי חרב ועל רגלוי מתבני, א"ר אבון למה לי ללמוד מן ערביי ולא מקרא מלא הוא דכתיב (ישעיה י') והלבנון באדיר יפול, וכתיב בתריה (שם י"א א) ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה, דבי ר' שילא אמרי: שילה שמו של משיח, שנא' (בראשית מ"ט) עד כי יבא שילה, שלה כתיב, דבי ר' חנינא אמרי: חנינה שמו, שנא' (ירמיה ט"ז) אשר לא אתן לכם חנינה, דבי ר' ינאי אמרי: ינון שמו דכתיב (תהלים ע"ב) לפני שמש ינון שמו, ר' ביבא סנגוריא אמר: נהירא שמו שנא' (דניאל ב') ונהורא עמה שרא נהירא כתיב, ר' יהודה בר' סימון אמר בשם רבי שמואל בר' יצחק הדין מלכא משיחא? אי מחייא הוא דוד שמיה, אי ממיתיא הוא דוד שמיה, א"ר תנחומא אנא אומר טעמיה (תהלים י"ח) מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו (ו)לדוד אין כתיב כאן, אלא "לדוד ולזרעו".

 

 

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ב

רבנן אמרי: אהן מלכא משיחא, אין מי חייא הוא דוד שמיה, אין מי דמכייא הוא דוד שמיה. א"ר תנחומא: אנא אמרית טעמא "ועושה חסד למשיחו לדוד" (תהלים יח נא). רבי יהושע בן לוי אמר: צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר: מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו: ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, הוא "צמח" הוא "מנחם". ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו: עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי, געת תורתיה קומוי, עבר חד ערביי ושמע קלה, א"ל: בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא, געת זמן תניינות, א"ל: בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא, א"ל: מה שמיה? [א"ל:] מנחם, א"ל: ומה שמיה דאבוי? א"ל: חזקיה, א"ל: מן הן הוא? א"ל: מן בירת מלכא דבית לחם יהודה, אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא, והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא, והויין כל נשייא זבנן, ואימה דמנחם לא זבנה, שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך, אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא, א"ל: רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי, א"ל: לית לי פריטין, א"ל: והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה, אי(ן) לית קומך יומא דין – בתר יומין אנא אתי ונסיב, בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד? א"ל: מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא (ישעיהו י' לד) "והלבנון באדיר יפול" מה כתיב בתריה (שם יא א) "ויצא חוטר מגזע ישי".